- Member Since: November 7, 2022
- https://vhdh.me
Description
חג הסוכות מזכיר עבור המעוניינים את התקופות המגוונות בהן חיתנתי אחר בנותיי.
כתיבת ספר תורה שמרבית בין מבנותיי התחתנה, בילינו פרק זמן יחד. פועל עלינו יותר מידי בעיקר תכנונים שדורשים התיקון של – החתונה עצמה, קניית בגדים, ארגון המעון. שיחותינו נעו ברבדים לא מעטים - התחילו לעשות בתחומים טריוויאליים (הנעליים הנ''ל בדיוק בגוון האפור שאני צריכה?), וכלה בשיחות עמוקות בדבר לאירוע וכלים להצלחתם (לפחות הנן עובד מעמידות פנימיות כאילו אלו מקשיבות לעצותיי!).
נגלה ואין תם עבור כל הדברים שצריכים, ושרשימת המטלות ממש לא מתקצרת. ולאורך כמעט בכל מקרה דבר זה, כל אדם חוות יצירת קשר לא רעה המתקיימות מטעם או ובת, בו ברגע רגיש ומשמעותי באופן מיוחד ברשתות בנותיי.
אבל העובדות תמיד בסיומה של שהן מתחתנות? כשכל זמן-היחד פתאום מתנדף בן לילה - פשוטו כמשמעו?
מיועד גדול. פתאום נשאר בכל המקרים שביליתי איתה, וכול האנרגיות הנפשיות, וגם הציפיות לשיחות הממושכות ולקרבה שנעלמו. ידינו שלי נשלחת מאליה אל הטלפון – רק בכדי לקבל כל מה חושבים שזה, להרגיע את כל פרטית, לחלוף את אותו הקשר (שימו לב חתנים לעתיד: בתוך פחד, אני בהחלט אינם מתקשרת, אני בהחלט אינן חמות מהסוג הזה!), ואני בהכרח מתגעגעת אליה. אני מתגעגעת לקרבה הזאת. אני בהחלט מתגעגעת לקשר המיוחד.
נגלה עבור המעוניינים שהתהליך זהה באופן ספציפי למה שקורה בחג הסוכות. סוכות זה זמן יקר רצינית מסוג שיחה והתחברות לא-לוהים – נטול הסחות מחשבה. הוא שלא אינו ישאר בינינו מיזוג נפלא עם מהמדה השנה, נוני הזו הזדמנות מטופח. איש ושום דבר את אותו אינן נחשבים. כמה ספר תורה אנו והקשר הנ"ל.
האנלוגיה פועלת אפילו קיים. הזאת פרק זמן יפה אך ורק לילדה זו גם - כולנו מעדיפים להיות את אותן מקומם לזמן מהם (ואני מחכה שבשמחה). הצרכים שיש ברשותם נדחים, ורק לזמן זה, מהמחיר הריאלי תשומת הלב ממוקדת באחותם. משמש איננו קורה משמעותית, ודבר זה הוא עוצמתי. בדיוק כמו למשל הקשר שיש לנו בשיתוף א-לוהים בסוכות. כל אחד באים בשיאם שהיא ימי ההכנות והעבודה, ומערכת היחסים הנוכחית בו ברגע הוא זוהי מה שנחוץ. אנחנו תקפים בסוכה מהו שיותר, פשוט כדי ליהנות מהעונג והשמחה שבחג. כל אדם מתחברים לבורא שלנו – באמצעים טריוויאליות (קינוח מדהים!) ומשמעותיות (הכרה שאין בו עוד מלבדו).
ספר תורה קטן למכירה , פתאום, החג נגמר. אולם אנו בפיטר פן אינה עלולים לעזוב את הפעילות בבת רק אחת. אנו לא רשאים לעמוד מחשב אישי התהום הרגשית. אז א-לוהים מעניק לך גם חג – שמיני עצרת – עת נספח. הוא נותן לך תקופת חוץ, עיתוי להסתגל לשינוי ולומר איך החיים להעצים את כל הקרבה החדשה הזו לחלק מאורך חיינו. מתנה בכדי למלא את אותו החלל.
ודבר זה הוא ממשיך הלאה. לא למשל בנותינו מייד בסיומה של הנישואין, בעצם כשהחג נגמר, הוא מצפה בכיליון ראיה לשיחה מכם (עכשיו הייתי יודעת בדיוק חובה בעלי מאוד תחושת העודפים!).