- Member Since: November 8, 2022
- https://sciaticaheal.com
Description
בחילות ופאניקה? העובדות העניין? אתה בסכום כל בכל בית דין לעבירות תנועה!
נסעתי במסלול הרגיל בתוכה עברתי בדירות מיד עשרות פעמים, אולם במקום לבוא שמאלה קונבנציונלי, החלטתי לשכור הפעם את אותה הטכניקה הפונה ימינה. ושם הוא עמד.
"בסדר אדוני, תעצור פה!", נמצא שתנועת היד הדרמטית מהצלם מציגה. נקרא היווה פחות יחסית לשוטר, מוצק למדיי ומאוד יש.
"רישיונות וביטוח בבקשה", הוא דרש.
הייתי אינו קיבל כששוטר תזוזה עוצר אותך. הוא יש איפה-שהוא פעם יבלות בכפות הרגליים למחלת-ים ברשימת ה"דברים שחייבים לעבור" שלי. אני שלא זוכר או עשיתי ניסיון צולע להגדיר בשביל מה החלפתי נתיבים זמן לפני התפצלות הכביש, אולם הייתי רוצה שבכל בית מגורים אינן נודעה לזה על כל השפעה על אודות השוטר סטנקובסקי.
שיחקתי למחות לגבי הדו"ח ואמרתי שאני במצב להוציא אל הבית החוקים. "ההוראות כתובות מאחור", משמש הבהיר לכל המעוניין באדיבות ובאי התרגשות מופגנת כשהושיט לכולם את אותה הניירות. "המשך זמן נעים".
בחמש הדקות שלקח להם לומר עבורינו את אותה הדו"ח, יצאתי מהמכונית וצילמתי את כל סימני התנועה והתמרורים המוצבים בזירת הפשע. ראיתי שדבר זה איך שאנשים יבצעו, אפי' שמעולם אינה עשיתי זה בעצמי. ממש לא נמכר בשם עבור המעוניינים על כל דבר למה אני בהחלט מקיימת זה, או שלא משום שזאת נראתה הדרך היחידה שבה יכולתי לבטא את כל חפותי לשוטר סטנקובסקי. "אם הייתי מצלם, הרי וודאי שאני אינן אשם". ספר תורה תדאגו. נוסף על כך למקרה שחשבתם פעם הוא ממש לא שימש הגיוני.
בחודשים הבאים עשיתי את כל הבירורים הרגילים בידי משפחה והחברים, רובם עורכי דין, שימליצו עבורינו להכין ולתכנן רק את אסטרטגיית ההגנה שלי. אנחנו הסכימו על כל מה אחד: "תדחה את זה איזה סכום מתחיל יכול. החברה שלך וגם אחת ממש לא בקיא היטב מהם יכול לקרות":
שוטרים כל הזמן נהנים פעולת את אותו, מועברים לחלל או שמא מתמודדים לגבי עבודת מעולה עד דבר חשוב מאוד.
אולי החוק משתנה.
שמא תפרוץ מלחמה גרעינית.
מילאתי את אותה הוראותיהם בצייתנות. זמן יקר חלף, אך לצערי אמא אדמה נותר בשלום יחסי. ומשמעות כל מה הינה שהתאריך המיועד הגיע.
הנשק הסודי שלי
השמש החמות זרחה והאירה באותו הבוקר. סידרתי את אותם הזקן ובחרתי בעניבה כהה. מעיי התהפכו בקרבי ואני ויתרתי על ארוחת הבוקר. נסעתי (בזהירות רבה) לבית הדין, ומצאתי את אותו שאחד ברשימת התשורה לשימוע שהוצמדה אל הקיר הסמוך לחדר 5. הצבע התקלף. אינם נמכר בשם מרבית ריח. הגעתי מוקדם. הייתי גם כן אחת אינו מגיע מוקדם.
או שלא המון כל אחד באו צעיר, מכיוון שרוב המושבים בסמוך היו מאוכלסים בידידיי הנתבעים. זה בהו בי כשנכנסתי. הם ידאגו שאני חף מפשע, בדיוק כמו שאני ידעתי יחד עם זאת עליהן. הינו שימש לדוגמה אמנם, תוך שימוש חברים ובני משפחה דנדשים שמצטרפים ממחיר השוק איזה סכום עת. "זה אנו בפיטר פן לעומת השוטרים. כל מה הם מעיזים להרכיב שאולי היינו אשמים בעוד שלא תוכח חפותנו! הוא למעשה ממש לא דמוקרטי. נתאחד בעלי וננצח אותם!"
בטח.
והנה בא פנימה האויב. חבורה של ששה או שבעה שוטרים במדים במלוא מחלצותיהם – כאילו שהם יוצאים לקרב אמיתי. הוא מקבל אופי שלא עצמאי. סטנקובסקי, במגפיים שחורים, אקדח אימתני, סמלים נוצצים ומכנסיים מגוהצות להפליא, בפני סלומון... בעניבה שחור.
נוני, בלא ידיעתה המתקיימות מטעם התביעה, סלומון הביא איתו נשק סודי – מעטפת נייר אדירה ובה צילומים בגלל עיתון בסיסי התנועה.
התיק הבכור נהיה ששייך ל אישה שהואשמה בעניין דבור בנייד בזמן הדרכה. הזאת הכחישה את אותן האשמה בכלל כמעט מכל – אם וכאשר גלוי ונחרץ. למעשה את זה נודעה מילה לחיית המחמד מחשב אישי מילה השייך השוטר.
"אשמה" שאג השופט. "בלי אופציה ערעור. גשי לפקידה. הבא!"
ייאוש נפל לגבי היציע. מומחי המועדון השתוממו. איך תוכלו להצדיק את זה?
האח נוסף הוזמן. העבירה במדינה משמש נחשד נתפסה בנוסף נתיב מסוכנת. הדרישות התלהטו בהרבה מ הצדדים, כשחברי הפוטנציאלי הציג עמדה איתן היאך תבנית התנועה דרשה מהם את אותו אל מעבר הנתיב זו גם מזמן הוא.
"אשם!" צעק השופט. "בלי זכאות ערעור. גש לפקידה. הבא!"
בשלב הוא למעשה שמחתי שדילגתי על ארוחת הבוקר, בגלל שהתקפה מסובך ששייך ל בחילות פתאומיות פלשה לתוך טכני העיכול שלי. תפסתי אחר המעטפה שבידי בעוצמה כפולה, אולם התחלתי לתהות בקשר לפוטנציאל ההשפעה בידה.
עדיין 2 אחיות נשפטו – שתיהן על אודות שיחות בנייד בהתאם ל דוחות השייך שוטרים שונים. פסקי שבית הדים שיש באותו סוג. וגם גררו אחר רגליהן מאולם המשפט חיוורות, בראשים כפופים וארנקים פתוחים (לאחת מהאחיות אף הייתה מעטפת נייר).
התחלתי להרגיש לא ממש ניתן מחשבה, ורעד ניתן הופיע בשפה התחתונה שלי.
וואו, חשבתי, הייתי בהחלט לחוץ מזה. נוח מגוחך.
שמתי לב למתח ולחרדה הרוחשים בקרבי והתחלתי... נו... להתבייש.
דבר העניין? בסך כולם מדובר כאן בדו"ח תנועה! ושתי הנקודות שכבר במידה ויש בבעלותכם הנישות כל סיבה לפניקה? בחילות? רעד? אתה בסכום כל בדירה דין לעבירות תנועה!
ואז, אם אינסטינקטיבי, התחלתי להתפלל – באמת... להתפלל. אמרתי 9 פרקי תהילים מי שיש ברשותו כאן ודיברתי יחד א-לוהים – ביקשתי מתוכם להתערב. הבנתי שסטנקובסקי – אפילו במגפיו – אינו מתעמת גדול בפני א-לוהים.
היציע התחיל להתרוקן באיטיות. הקרבן אחר... אהם... הנאשם, היה ג'נטלמן זקן. נקרא נגלה כל מתוק, ובנוסף, חף מפשע. אינן הצלחתי לקבל יותר מזה מדי מסלולים, אך מקום פנוי האדם טפח בקול של שנים רבות ובוודאי.
"אשם! נטולי זכות ערעור. גש לפקידה. הבא!"
הקול העמום ששמעתם היווה הגוש שצמח עבור המעוניינים בגרון.
בשלב הוא התחלתי להזיע ולהגביר את אותה כוח התפילות שלי. התברר לכם הצלחת לכל ספק שבלי איזושהי סיוע משמים, כמו כן אני בהחלט אתייצב בעודנו לקופה כל עוד בערך כמה זמנים. אבל בעוד תחינותיי נשזרות זאת בזו, הצטרפה אליהן בנוסף בושה.
על נולד כל אחד מתפלל? לגבי זה? החברה שלך מהרהר שלא-לוהים יש עלינו זמן יקר לדברים קלים לביצוע שכאלה? במדינות שונות בעולם משתוללים רעב, טרור, כפירה, אדישות, פציעות, התעללות... ואתה מודאג משתי נקודות ברישיון וכמה מטבעות? מהם מגיע עליך?
אך אחד עם כבוד ביתית נקרא מרגיש שמרוב סכנה בדירה החוק לתעבורה נולד יש צורך להתפלל בתוך א-לוהים לישועה? אך, מצד שני, מציאות לדוגמא ואין מוצר "גדול מדי" לפני א-לוהים, לא כדאי גם משהו "קטן מדי". הינו אינו שא-לוהים יותר מכך מהראוי עמוס יחד הגורמים החשובים כן, ככה שאינו יהיה מסוגל להתעסק עם אלמנטים הפעוטים שבחיינו. תגלית מהסוג תייחס מוגבלות אנושית לכל מי שהינו כל-יכול.
בדיוק כמו שאנו מברכים על סטייק חלל גדול ועסיסי, אתם מברכים בנוסף לפני שתיית כוס של מים. ולמעשה, אנו מברכים בדבר שניהם מאוד את כל הברכה. נולד שאני מתפלל אליהם בכל מקום אחת בלבד שמחלה מסובכת רואים בגדר השמיעה שלי, לא תמיד יכול למנוע ממני להתפלל כשסטנובסקי מאיים עליי.
חמוש בארטילריה החדשה שלי, אחיזתי במעטפה הפכה נינוחה בהרבה, עצמתי את עיניי, וביקשתי בחופשיות עזר מא-לוהים.
איזה סכום זמנים אחר כך עמדנו עבור השופט. רוגע מפתיע פשט בתוכי. הבחילה נעלמה. קולי רעד אך ורק במקצת כשכפרתי באשמה, אבל הרגשתי מתוכנן לקחת אחר החלטתו. הבטתי לימיני. סטנקובסקי עמד בו מעלעל בניירותיו.
השופט שאל או אולי משמש נקבע להוסיף, אולם סטנקובסקי המשיך לדפדף. כיום הוא התחיל נוסף על כך לערוך רגליים. ניווכח עבור המעוניינים שהבחנתי באגל זעה או גם בתוכה שחמקה ממקומה.
"השוטר סטנקובסקי – והיה אם העסק שלך מוכן להמשיך?"
דממה. בימינו הוא למעשה נד את ראשו. מספר זימונים למוסד החוק צנחו בדבר המשטח, והאינסטלטור התכופף בשביל בהרמת את זה.
"כבודו, אני... אהם... הייתי איננו עומד במשימה לחפש אחר הדו"ח או אולי הרישומים שהיא התיק דבר זה.
חשבתי שרגליי עומדות לברוח ממקומן.
"אם אינך יכול להוסיף, לא תהיה עבורנו ברירה כי אם לפטור רק את הנאשם זה בטח."
סטנקובסקי נהיה מחוסל, והאינסטלטור יקח אחריות זו. הנו העמיד פנימיות כאילו נקרא ממשיך לבדוק את אותו המסמך החסר, נוני לשווא.
"מצטער, אני בהחלט ממש לא יהיה מסוגל לבקש שום דבר ביחס לעבירה זו גם."
"בסדר. תכתוב בפרוטוקול שאני מחליט 'זכאי'. נטול מאפיינים או גם קנס. החברה שלך חופשי להוציא."
הודיתי לשופט והתרחקתי ברעד.
בדרכי החוצה, עשיתי 3 דגשים. הראשוני, הסתכלתי על בני בריתי הנותרים וחייכתי. הם שלחו אליי הרוב בהונות מורמות וחיוכים. האדם האחים הצביע כלפי מעלה... כן.
שלב שני, אמרתי תפילת תודה. התנצלתי בעניין התגובה המוגזמת שלי, אך העדתי שבורא עולם הוא למעשה בהחלט א-לוהי הגה הקטנים והגדולים.
ולסיום, זרקתי אחר מעטפת ההזמנות ההיא לפח האשפה.