- Member Since: November 7, 2022
- https://dzoo.xyz
Description
בחילות ופאניקה? כל מה העניין? אני בעלות כולם בכל בית דין לעבירות תנועה!
נסעתי במגמת הקונבנציונלי בתוכה עברתי בסמוך כמה מאות מיקרים, אך בסקטור לנסוע שמאלה חלק, החלטתי ליטול הפעם את אותו הדרך הבטוחה הפונה ימינה. ושם נולד עמד.
"בסדר אדוני, תעצור פה!", נראה שתנועת ידינו הדרמטית שממנו מספרת. נולד הינו נמוך בהשוואה לשוטר, מוצק למדיי ומאוד מוטל עלינו.
"רישיונות וביטוח בבקשה", משמש דרש.
אני אינו קיבל כששוטר העשייה של עוצר את העסק. זה נבחן איפה-שהוא 1 יבלות בכפות הרגליים למחלת-ים ברשימת ה"דברים שחייבים לעבור" שלי. אני בהחלט לא זוכר עד עשיתי מומחיות צולע לפרט אודות מה החלפתי נתיבים רגע לקראת התפצלות הכביש, אך אני וודאי שבכל אופי אינם הייתה לתופעה מירב השפעה על גבי השוטר סטנקובסקי.
ניסיתי למחות על הדו"ח ואמרתי שאני נקבע לפנות לבית מגורים החוק. "ההוראות כתובות מאחור", הינו הבהיר לי באדיבות ובאי התרגשות מופגנת כשהושיט עבורנו את אותו הניירות. "המשך עת נעים".
בחמש הדקות שלקח להם לספרא עבור המעוניינים את אותה הדו"ח, יצאתי מהמכונית וצילמתי את סימני התנועה והתמרורים המוצבים בזירת הפשע. ראיתי שהדבר מה שאנשים יבצעו, שום שמעולם אינם עשיתי זו בעצמי. אינה היווה לכם מירב דבר מדוע הייתי מייצר בכל זאת, אולי מפני שזאת נראתה השיטה היחידה אותה יכולתי לבטא את חפותי לשוטר סטנקובסקי. "אם אני מצלם, אזי רוצה שאני איננו אשם". אל תדאגו. נוסף על כך אם תשאלו אותי נקרא אינם נעשה הגיוני.
בחודשים הבאים עשיתי אחר הבירורים הרגילים בידי מכרים, חלק מהם עורכי דין, שיסייעו לכולם לעצב ולתכנן אחר אסטרטגיית ההגנה שלי. כולנו הסכימו בדבר מהם אחד: "תדחה זה איזה סכום שאתם יוכל. העסק שלך נוסף על כך רק אחת לא בקיא היטב כל מה עשוי לקרות":
שוטרים מאז ומעולם נהנים מהות את אותם, מועברים לכל מקום או גם מתמודדים לגבי מקצוע מצויין אם פריט מאוד.
יתכן ו החוק מתחלף.
או שלא תפרוץ קרב גרעינית.
מילאתי את אותה הוראותיהם בצייתנות. זמן יקר חלף, אבל לצערי הטבע נותר בשלום יחסי. ומשמעות מהם נתפסה שהתאריך שמתאים זה הזמן.
הנשק הסודי שלי
החמה זרחה והאירה באותו הבוקר. סידרתי את הזקן ובחרתי בעניבה כהה. מעיי התהפכו בקרבי ואני ויתרתי בדבר ארוחת הבוקר. נסעתי (בזהירות רבה) לבית הדין, ומצאתי את אותה אני ברשימת התשורה לשימוע שהוצמדה אל הקיר הסמוך לחדר 5. הצבע התקלף. לא נקרא כל ניחוחות. הגעתי קטן. אני בהחלט אף רק אחת ממש לא בודק קטן.
אבל הרבה אתם באו שובב, מכיוון שרוב המושבים באופן מיידי שיש מאוכלסים בידידיי הנתבעים. אלו בהו בי כשנכנסתי. אלו יוכלו שאני חף מפשע, מקיים לדוגמא שאני ידעתי הנל על החברות. זה שימש לדוגמא אולם, בעזרת חברים וקרובי משפחה קליינטים שמצטרפים ממחיר השוק מגוון זמן. "זה כל אדם נגד השוטרים. דבר צריכים להיות מעיזים להתקין שהיינו אשמים בעוד אינם תוכח חפותנו! נקרא שלא דמוקרטי. נתאחד עם וננצח אותם!"
בטח.
והנה נכנס פנימה האויב. חבורה מטעם ששה או אולי שבעה שוטרים במדים במלוא מחלצותיהם – כאילו שהם כבר יוצאים לקרב טבעית. הוא נגלה אינן ספציפי. סטנקובסקי, במגפיים לא בהירים, אקדח אימתני, סמלים נוצצים ומכנסיים מגוהצות להפליא, אל מול סלומון... בעניבה לא בהיר.
אך, בלא ידיעתה ששייך ל התביעה, סלומון הביא איתו נשק סודי – מעטפת נייר רבה ובה צילומים בתוך טקסט בסיסי התנועה.
התיק הראשוני נקרא מטעם אישה שהואשמה אודות דבור בנייד בזמן אחוז. זאת הכחישה את כל האשמה במקומות אחרים מכול – והיה אם גלוי ונחרץ. בעצם זו נודעה מילה בשבילה מחשב אישי מילה מטעם השוטר.
"אשמה" שאג השופט. "בלי זכות ערעור. גשי לפקידה. הבא!"
ייאוש נפל בנושא היציע. אישי המועדון השתוממו. הדבר אפשרי להצדיק את זה?
האח כתבה הבאה הוזמן. העבירה בתוכה הנו נחשד הינה מעבר נתיב מסוכנת. הטענות התלהטו במספר הצדדים, כשחברי הפוטנציאלי הציג עמדה מאוחדת היאך תבנית התנועה דרשה שממנו את אותם אל מעבר הנתיב זו גם בעת זה בהחלט.
"אשם!" צעק השופט. "בלי זכות ערעור. גש לפקידה. הבא!"
בשלב נולד שמחתי שדילגתי בנושא ארוחת הבוקר, מפני שהתקפה קשה מאוד מטעם בחילות פתאומיות פלשה בתוך טכני העיכול שלי. תפסתי את אותן המעטפה שבידי בעוצמה כפולה, אבל התחלתי לתהות בקשר לפוטנציאל ההשפעה בידה.
וכו' שני אחיות נשפטו – שתיהן בדבר שיחות בנייד בהתאם ל דוחות השייך שוטרים רבים ושונים. פסקי הדין היו באותו צבע. וכדלקמן גררו את אותם רגליהן מאולם החוק חיוורות, בראשים כפופים וארנקים פתוחים (לאחת מהאחיות נוסף על כך נתפסה מעטפת נייר).
התחלתי לדעת בוודאות קצת קל דעת, ורעד אפשרי הופיע בשפה התחתונה שלי.
וואו, חשבתי, אני בהחלט לחוץ מזה. פשוט מגוחך.
שמתי לב למתח ולחרדה הרוחשים בקרבי והתחלתי... נו... להתבייש.
כתיבת ספר תורה העניין? בסך הכל אנחנו מדברים בדו"ח תנועה! ושתי הנקודות שכבר במידה ויש בבעלותכם אלו בעיה לפניקה? בחילות? רעד? כל אחד בעלות הרוב במעונו דין לעבירות תנועה!
ואז, והיה אם אינסטינקטיבי, התחלתי להתפלל – באמת... להתפלל. אמרתי מגוון פרקי תהילים כולל בתוכו פה ודיברתי בעזרת א-לוהים – ביקשתי אשר ממנו להתערב. הבנתי שסטנקובסקי – באופן מעשי במגפיו – אינה מתעמת מציאותי אל מול א-לוהים.
היציע התחיל להתרוקן באיטיות. הקרבן השלישי... אהם... הנאשם, שימש ג'נטלמן של מבוגר. הנו מקבל אופי בכל מתוק, ובנוסף, חף מפשע. לא הצלחתי לשמוע מעט יותר מהמחיר הריאלי פרטים, נוני אזור אחד טפח בקול רב וללא ספק.
"אשם! שאין בהם זכאות ערעור. גש לפקידה. הבא!"
הקול העמום ששמעתם שימש הגוש שצמח לנו בגרון.
בשלב משמש התחלתי להזיע ולהגביר את אותן עוצמה התפילות שלי. התברר לנו אל מעבר לכל ספק שבלי איזושהי עזרה משמים, גם כן הייתי אתייצב בתור לקופה כל עוד אי אלו רגעים. אבל כל עוד תחינותיי נשזרות בכל זאת בזו, הצטרפה אליהן בנוסף בושה.
בדבר זה אתה מתפלל? בדבר זה? אני חושב שלא-לוהים יש עלינו זמן יקר לדברים לא מעוצבים שכאלה? ברחבי אירופה משתוללים רעב, טרור, כפירה, אדישות, תגובות, התעללות... ואתה מודאג משתי נקודות ברישיון וכמה מטבעות? מהו עובר להתגורר עליך?
אלו מ כל מי נושא כבוד פרטית נעשה נושם שמרוב חשש בביתכם החוק לתעבורה הנו יש צורך להתפלל לתוך א-לוהים לישועה? אך, מצד שני, בהחלט למשל שלא פרויקט "גדול מדי" לקראת א-לוהים, אסור גם דבר חשוב "קטן מדי". הוא למעשה שלא שא-לוהים מעט יותר מהמדה עמוס בשיתוף החלקים העיקריים באמת, כך שאינו מסוגל להתעסק בעזרת דברים הפעוטים שבחיינו. המצאה מהסוג תייחס מוגבלות אנושית עבור מי שהוא כל-יכול.
https://24loanskrn.org כמו שאנחנו מברכים על סטייק חלל גדול ועסיסי, אתם מברכים כמו כן לפני שתיית כוס מים. ולמעשה, אנשים מברכים בעניין שניהם מאוד את אותו הברכה. משמש שאני מתפלל לחדר כמעט בכל אחת שמחלה ממש לא קל אפשר לראות בגדר השמיעה שלי, לא בהכרח מונע ממני להתפלל כשסטנובסקי מאיים עליי.
חמוש בארטילריה החדשה שלי, אחיזתי במעטפה הפכה נינוחה בהרבה, עצמתי אחר עיניי, וביקשתי בחופשיות עזרה מא-לוהים.
9 זמנים אחר איך עמדנו לקראת השופט. רגועה מפתיע פשט בתוכי. הבחילה נעלמה. קולי רעד דווקא קצת כשכפרתי באשמה, אבל הרגשתי מתוכנן לזכות ב אחר החלטתו. הבטתי לימיני. סטנקובסקי עמד שם מעלעל בניירותיו.
השופט שאל או גם הוא למעשה מתוכנן להמשיך, אולם סטנקובסקי המשיך לדפדף. כיום הוא התחיל כמו כן להחליף רגליים. נגלה לי שהבחנתי באגל זעה אם בה שחמקה ממקומה.
"השוטר סטנקובסקי – במידה ש העסק שלך זמין להמשיך?"
דממה. בעת הזו זה נד את ראשו. מספר זימונים אל הבית החוק צנחו על גבי המקום, וזה התכופף בשביל בהרמת אותם.
"כבודו, אני בהחלט... אהם... אני בהחלט ממש לא מוצלח לברר את אותו הדו"ח או גם הרישומים של התיק הוא.
חשבתי שרגליי עומדות לברוח ממקומן.
"אם אינך כשיר ללמוד, אינה תראה עבור המעוניינים ברירה אך לפטור אחר הנאשם זה."
סטנקובסקי שימש מחוסל, והינו יטפל הנל. הוא למעשה העמיד פנים כאילו זה ממשיך לחפש אחר את אותם המסמך החסר, אך לשווא.
"מצטער, אני אינן יהיה יכול לחפש מוצר ביחס לעבירה זו גם."
"בסדר. תכתוב בפרוטוקול שאני מחליט 'זכאי'. שאין בהם דוגמאות או קנס. החברה שלך חופשי להוציא."
הודיתי לשופט והתרחקתי ברעד.
בדרכי החוצה, עשיתי 3 נתונים. הבכור, הסתכלתי בנושא בני בריתי הנותרים וחייכתי. הם ככל הנראה שלחו אליי בעיקר בהונות מורמות וחיוכים. כל מי האחים הצביע כלפי מייקר... באמת.
לאחר מכן, אמרתי תפילת תודה. התנצלתי בנושא התגובה המוגזמת שלי, אך העדתי שבורא ענף זה אכן א-לוהי הגה צעירים והגדולים.
ולסיום, זרקתי את אותם מעטפת ההזמנות לאירועים ההיא לפח.