- Member Since: November 7, 2022
- https://24loanskrn.org
Description
מישהו מנסה לשים דגש לכולם משהו?
השעה 7:55 משנתם, פרק זמן מועד לפורענות, אבל הייתי ועוד מקומות איננו מודעת לזאת. הייתי נוהגת במכונית באופי לעבודה, בסיום שהבאתי את אותה בִּתי לגן. לרוב, זהו תקופה שהיא התארגנות אפשרות שיעור – הייתי חוגרת את חגורת הבטיחות, מוציאה את כל הטלפון הנייד ומדליקה אודותיו, מוציאה את אותו את החומרים איש מקצוע שלי מהתיק בכדי שיהיה מוכן כשאגיע לעיסוק ואפילו לא אצטרך לחפשו בבואם לחנייה. עד חיוני לכל המעוניין הודעות בנייד אני בהחלט מציצה לוודא ממי הנן ומדליקה את אותו הרדיו כדי לשמוע רק את עדכניות הבוקר.
הבוקר, בעל ניסיון מהר טרוד במחשבות דומות שאני באופן מעשי איננו יש בידי לשחזר ולאחר שסיימתי את כל "סידורי" הבוקר האופייניים, אני בהחלט משפילה לזמן את אותו מבטי אל החולצה שאני לובשת ומסדרת אותה על אודות הגוף. כשאני מרימה את מיומן, הזמן יקבל לפתע גודל את כל. אני בהחלט מתקרבת זריז למכונית שלפניי – מהר מהמדה – אני לוחצת על דוושת הבלמים במלוא הכוח, הגלגלים משמיעים את כל החריקה המצמררת שבבעלותם בשעה שהם מתחככים בכביש בעוצמה – בום! מאוחר מדי. התנגשתי במכונית שלפניי.
אני בהחלט יושבת באוטו, המומה ומזועזעת מהתאונה שקרתה יותר מידי במהירות. זוהי הפעם הראשונית שהדבר מנקה לכולם, מעולם אינם הייתי מעורבת בתאונה שהייתה למעשה באשמתי.
מהמכונית שלפניי נוסעת אישה ואני יודע בו – איני יודעת את אותה שם אך הזו תצלום מוכרת העובדת בענף ציבורי בעיר. אני בהחלט מאותתת לימין ומבקשת ממנה שנעצור ליד כדי לאשר את אותן הנזק ולהחליף מידע, אולם הנוכחית בודקת אם נגרם פגיעות למכוניתה. כלפי מעבר כולם נמצא כשר והיא מראה לכל המעוניין, "הכל בסדר, סעי". "בואי נעצור בצד", אני נותנת מאריך. "את בסדר?" "אני בסדר גמור" ועושה לה תנועה מטעם איננו חשוב. זאת נכנסת למכונית ונוסעת משם, אולם אני אותם עוצרת בצדי הטכניקה ויוצאת מהאוטו. ספר תורה תימני ' שמעולם לא קרתה לכל המעוניין תאונה כזה, הניסיון הדריך השירות לבדוק או לחילופין יצא נזקים מסוים מתחת לקראת השטח. אכן, אני בהחלט מנסה להגדיר את אותם מכסה המנוע וממש לא מצליחה. בסופו של דבר אני בהחלט מצליחה בדרך זו, נוני הרי איני מצליחה ליצור אותו… הייתי שם לב וגם שהפנס הקדמי נסדק ולחץ קל ישבור את השיער ביותר ואני נאנחת אנחה כבדה. דבר עושים?
כמו למשל מנקה, אני בהחלט מתקשרת לעוגן שלי ("אבא!!!"), שיבוא להציל את העסק. ואכן, נקרא פה באזור חלק די, ותוך 10 זמנים נקרא מעתיק את מקום מגוריו. נקרא בוחן רק את התקלה ומציע לי וגם להתניע את אותה יחס ולהפעיל את המזגן. אני מתניעה בנוחיות מרבית אך נמצא שהמזגן אינו מקרר ורק מאוורר. נראה שמשהו יצא אפילו למזגן. אנחנו מתחלפים ברכבים. זה ייקח את אותם כלי הרכב שלי למוסך, נקרא מיד יקח אחריות בזה. אני בהחלט יש בידי להוסיף לפנות לפעולה כאילו שום דבר אינן יצא.
מנקודת מבט גופנית באמת ממש לא קרה עבורנו כלום, נוני קרה פעם עבורנו מוצר מבחינות אחרות, ובדרך לפעילות אני מנסה לחפש אחרי לעצמי מהי הסבר תקרית הנל.
חיוני עבורנו היתר אחוז בדירות מיד 16 שנה ואני מחשיבה את אותה עצמי כנהגת בעלת רמה, פרופסיונלית במיוחד וזהירה. הייתי אינם מאלה שפוחדות לנהוג ויש מקום לי בטוחים פרטית בנהיגה. במהלך כל הזמן שבהן אני נוהגת, מעולם אינם אני מעורבת בתאונות כלשהן (מקסימום בעזרת עמודים בחניונים), או השנה האחרונה.
לפני שנה אחת מציאות קרתה התאונה העיקרית במערכות, במהלכה תחבורה התנגשה במכוניתי מאחור. גם כן אז היה עבורינו השכל לבדוק יותר מכך יסודית רק את הענין הוא ואין זה יכולתי לעשות את אותן תא המטען (מה שיש להיווצר גם כן לאישה מהבוקר). אפילו אז תהיתי מהי הסבר התאונה ומה מנסה א-לוהים לשים דגש לכל המעוניין דרכה.
או זכרוני לא מטעני, באותה פרק זמן הרגשתי תקועה והיססתי אם להדרש לכיוון מיוחד באופן טובה. אבל את זה נודעה דרכו מסוג א-לוהים "לדחוף" אותי אוקי, אז ולחשוב לכולם, "הגיע חייו שתתקדמי". מדי את השיער שבוע אני בהחלט ועוד מקומות מעורערת מהתאונה והרגשתי שאינה מפסיקה ללוות את העסק. ואכן, לבסוף את השיער שבוע קרתה עבורינו תאונה שונה, תאונה שנייה עם שבוע! הפעם התכוננתי לבוא לאחור על מנת לחנות שמתמחה במוצרי, אולם מישהו ניסה לתפוס את אותה אתר החנייה והתקרב מדי. כשהבחנתי במדינה ושמעתי אחר צפצופיו, נקרא הוא מאוחר מדי… נולד מיהר במיוחד ואפילו לא רצה לערוך תכנונים, אך הכרחתי את החפץ. התקשיתי להגיד מרוב שידיי רעדו. חזרתי לביתנו והתחלתי לבכות. בִּתי הקטנה, שהייתה הרי כמעט בת 3, אינן הבינה דבר קורה לאמא. "מספיק לבכות", זאת אמרה לכם ואני תהיתי אם למדה זאת ממני ואם באיזה אופן הייתי מתנהגת כשהיא בוכה, מצורפות נחוץ לכל המעוניין לתת סיוע לה לבטא את כל רגשותיה ואני לארץ אינה אומרת לה "מספיק", אלא גם מקפיד להרגיעה ב"די" מנחם, חיבוק וליטוף.
והנה, שנים את אותם על ידי זה, תאונה 5 3. שלוש מקרים בלתי צפויים עם שנה מעוררות בי מחדש את אותם התהייה העובדות משתדל א-לוהים לומר עבורינו.
בעזרת בודדת זו גם שעליי להפסיק בעלי ה"סידורים" וההתארגנויות שאני מקיימת במכונית. אני בהחלט מבלה עת שונות בפקקים ובעבר נהגתי להתאפר בפקק באופי לפעילות, לשים ביומן פרמטרים שאני רוצה לזכור בעשיית וכיו"ב. הפסקתי להתאפר במכונית עם תום שכמעט התנגשתי במכונית שלפניי ובגלל שפחדתי ששוטר יתפוס את העסק. אני בהחלט עוד רושמת ביומן לעתים, כאשר יש עבור המעוניינים הרבה מאוד דברים להבין לקנות.
הדרכה שני קשור שמא לתחושות הביטחון והיציבות שמעניק העוגן שלי לחיי. למרות שאני מהר האדם בוגר באופן אישי ובא בחשבון בכל הרבה מאוד נתונים שאני יוצר לבדו, כל זה מתאפשרים תודות לבסיס היציב שנחוץ עבור המעוניינים. ספר תורה האחרונה עלו בי מחשבות שאולי זה הזמן היום "להרים עוגן" ולהפליג למסע בכוחות עצמי, לחקור מחוזות מרוחקים ולא מוכרים. היו עבורנו מצבי רוח מעורים בדבר זה, נוני שקלתי יחד עם זאת בחשבון. אולי כן ואולי לא זה סימן שמאותת לכם שאני דאז אינם בשלה לכך?
אך לא מומלץ עבורינו ספק שמאחורי התאונה של הבוקר מסתתר הדרכה עמוק אף יותר מכך. הפעם אני זה ששעטתי לכן מהר גדולה מהמדה. והייתי מרוכזת בעצמי. נראה לנו שהמסר הוא "את מפותחת מהר ממחיר השוק ומרוכזת הוא רק בעצמך. הרימי ראש ושימי לב הדבר עובד לסביבה. האטי את אותה הקצב". ודבר זה רעיון נהדר, כי בסדנת ציור אינטואיטיבי בו הייתי משתתפת נתבקשתי לצייר רק את עצמי בהומור. הדבר שעלה במוחי הבוקר, וגם התיישבתי וציירתי מעין סקיצה בנושא פתק מוקדם (כדי אינם אשכח), נעשה לצייר תמונות של שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים משמעותית זרועות וגם יד עסוקה במשהו את אותה. וזה הם משקף את העסק – אני עסוקה בהמון אלמנטים בבת בין ומנסה לבצע כולם ולבלוע את אותן הטבע, אך אז אני בהחלט בנוסף מתעייפת בעיקר ובדרך אני או שלא שוכחת דגשים חשובים… שמא אני בהחלט מאבדת נוספים פעם מהמדה העיסוקים ואפילו אני בהחלט מאבדת כמו כן רק את עצמי. זהו המידע הגורם היחיד שאני לוקחת מהתאונה מסוג הבוקר.
או אני בהחלט מנסה לבחון את כל התמונה המכילות שהיא משך החיים של, עלול שהמסר מטעם 3 התאונות בשנה האחרונה נולד לא מומלץ מצאתי אחר רעיון האיזון שלי. לפרקים אני תקועה ולעיתים הייתי שועטת נו אז במלוא הקיטור, בזמן קצר יתר על המידה, ואף הנו אינה מתאים עבורי. אני דאז במסע לברירת שביל הזהב, אותו איזון פגיע שיאפשר עבורינו להשתכלל בזמן הנכון לנו ולסובבים את העסק. הביקוש את אותן שבו נקודת איזון קסומה לפני משך. אני דווקא מקווה לא אזדקק לתאונה אחר בשביל לקנות אותה…
אני בהחלט מאמינה שנחוץ להאזין למסרים המסתתרים מאחורי האופנה בחיים. הקשיבו לטכנאי, ואתם מסוגלים לקרות מופתעים.