- Member Since: November 7, 2022
- https://nikamobl.com
Description
קיימת קבוצה מבריאה בהרי האנדים בפרו, שעושה כמיטב יכולתה לפתח את אותה הנאמר בתורה.
לגמליאל שילה מוטל עלינו בלוח יום יומי מיוחד. כמה ספר תורה מעירים על הפרקט, הוא למעשה מסביר: "ההורים שלי קראו עבורנו על מוניטין גמליאל, נשיא שבט מנשה המוזכר בספר במדבר".
כל מה שמעניין באופן מיוחד בסיפור זה איננו תמיד שמו שונה שבחרו הורינו, אבל עם העניין שהם לא היוו יהודים חוק כשגמליאל נקרא. אלו שיש אזרחי פרו ממוצא אינדיאני שחיו באזור קחמרקה, עמק פורה בהרי האנדים. זו, יתר על המידה בני שלכם מטעם גמליאל קיבלו שמות תנ"כיים.
"יש לי אפילו דוד שקוראים לו עשיו", הוא למעשה עשר בחיוך.
כל מה פרמטר לכל המשפחה פרואנית לחוש חיבור כזה עז לתנ"ך היהודי או אולי ששייך ל מעניקה על כל חבריה שמות ממנו? לדברי שילה, הכל התחיל במסע החיפושים הרוחני של סבו וסבתו.
"הם היו נוצרים קתוליים אדוקים, אבל בשלב כלשהו צריכים להיות וכמה חברים ובני משפחה החלו להוסיף מושקעת אחר התנ"ך היהודי, איך שהנוצרים מכנים 'הברית הישנה'", הנו מספר. ו"הלימוד דבר זה הביא הנל למסקנה שישנו מידי סתירות בין ציוויי התורה ובין הדת הנוצרית".
מדהימים וילדים חוגגים את אותו סוכות בהרי האנדים
בקחמרקה, חלק כפרי ששימש אי פעם מקור לתרבות האינקה, התושבים הדתיים בהרבה השתייכו לכנסיות פרוטסטנטיות מגוונות. סבו וסבתו הנקרא שילה, שהחליטו לעזוב רק את הכנסיה הקתולית מכיוון התמיהות שלימוד התנ"ך עורר עליהם, החלו בודקים כנסיה פרוטסטנטית אחת בלבד בסיום השנייה. לבסוף, יחד עם זאת, זה באו למסקנה שהם כבר מבררים אזורי במקומות הלא נכונים.
"הם הבינו שאין שום כנסיה שנאמנה לתנ"ך מקורי, ועל ידי כך החליטו להתחיל לקדם את אותו המצוות שניתנו בתורה כמיטב הבנתם. אלו החלה לכנות את אותו עצמם 'בני ישראל', מכיוון ש ניסו לשפר מהמחיר הריאלי מצווה שניתנה לעם ישראל".
בכפר הקטן במדינה גדל שילה היוו לפני שתי משפחות שהשתייכו לקבוצת הפורשים מהנצרות. ספר תורה למכירה משפחות הקבוצה היוו פזורות בעניין פני כפרי חייו. מרבית האוכלוסייה המקומית, שהן אינן, קצת הבינה את כל המסע הרוחני שעוברים שכניהם, אך יותר הבחינה שהם שונים.
"תמיד ידענו שאולי היינו שונים", באופן כללי שילה. "כולם קראו לכולם 'היהודים'. אך ברוב המקרים ממש לא היתה עוינות. בזה נתקלתי אבל בתיכון, כשכל ויכוח שלי עם משפחה והחברים לכיתה הסתיים ב: 'אתם הרגתם את אותו ישו'..."
בהסתכלות על הלכתית, כמובן, שילה ושאר מומחי הקבוצה אינן שיש אז יהודים באותה הרבה זמן. הגברים בקבוצה אבל נימולו כשהיה שילה בן 13, אבל המוהל הבהיר למקום שאסור די במילה, וכי אודותיהם לעבור גיור בעזרת בית דין ותיק למען להיחשב כיהודים.
גמליאל שילה
אף על פי בקשותיו העז שלם לבנות את כל הנאמר בתורה, חברי הקבוצה נתקלו בקשיים. הם ככל הנראה למדו את אותו התנ"ך בתרגום שממנו לספרדית, ואפילו לא כל מה שצריך לדעת נהיה מובן לו. בדיעבד, אפילו שילה, הסתבר שגם מה שהבינו התבסס בנושא תרגום אינם אמין ומקצועי. "בסוכות בנינו כמו בקתות רועים, היות נקרא מהם שאמר התרגום. בפסח אפינו מצות שהיו יותר מזה כמו למשל פיתות.
"היו אלמנטים שאנחנו מדברים על בם ופשוט ממש לא הבנו מהו משמעותם. ארבעת המינים, למשל: ידענו מהו ערבות וענפי דקל, אולם מה זה 'פרי מעץ הדר'? אם מצוות תפילין, שמתוארת בתורה במילה 'טוטפות'. אף אחד מכם אינו יוכל היה בעצם לנחש במה מדובר".
כשהבינו שבתורה שבכתב לא רצוי מספיק וכי אלו אמורים לתורה שבעל כאן בשביל לבנות את אותן המצווה כראוי, גשו האנשים שמאכלסים את הקבוצה לרבה השייך הקהילה היהודית בלימה, בירת פרו. הרב נהג בהם בתחילת בחשדנות וניסה להניא אותם מהרצון להתגורר כיהודים, אבל משהשתכנע בכנות כוונותיהם ששייך ל עובדי הקבוצה, העניק לדירה ספרי 'קיצור שולחן ערוך' בספרדית והסכים לספק תשובה לשאלותיהם.
"היום במדינה הורישו לכם את אותן ה'קיצור שולחן ערוך' זכור לי היום חגיגי מאד", לרוב שילה. "היינו למשל אנשים צמאים שמצאו סוף תם את המים. לפניכם, כאן נחכים דבר ואיך לעשות!"
מימוש הגיור שהם עושים התחיל בערך כמה קיימת מעתה ואילך, כשהרב אליהו אביחיל ז"ל, שהקדיש את הזמן למציאת אחרי עשרת השבטים, שמע שמועה על הקבוצה האינדיאנית שומרת המצוות המתגוררת בהרי האנדים. הנו שלח אליו שליח ששהה איתם שבועיים והסריט בכל זאת על פי רב. "באותה זמן מהר נעשה לכל מי שמעוניין אזור כנסת שהקמנו ובו עיתון תורה", חמש שילה. "לצערנו, נקרא אינה הינו ספר אומנות טבעי, בגלל שהינו נהיה מודפס ואין זה כתוב אפשרות באופן מיוחד סת"ם".
חגיגת בר מצוה בפרו
הרב אביחיל, ששמע רק את הדיווח החיובי המתקיימות מטעם השליח אשר ממנו וראה את אותו הסרטים, השתכנע שהקבוצה הייחודית זאת מוכנה לגיור. ובעל נוסף רבנים קליינטים הינו זה לקחמרקה, פתח מרחב דין וגייר אתר מהקבוצה.
"רק האדוקים באופן ספציפי בינינו התגיירו באותה הזדמנות", לרוב שילה, אשר הוא והוריו היו מהגרים במקום ראשון בקבוצה. "אנחנו היינו הקבוצה המקדימה, אולם ארבע ארגוני חוץ התגיירו מאז".
רק את חווית הגיור הספציפית אשר ממנו מתאר שילה במילים: "זו היתה יציאת מצרים הפרטית שלי. הרגשתי שאני עוזב את אותם מצרים בחייכם. סוף גמר ידענו שכנראה אנו יהודים באמת".
היהודים החדשים מקחמרקה עלו או גם מהרה לארץ. "אנחנו אישי תנ"ך, נקרא בוודאות לכם שכנראה אנחנו מעונינים לחיות במדינת ישראל התנ"ך", לרוב שילה. אפילו מקום שראוי ההתיישבות שלהם בארץ נבחר מכיוון הקשר התנ"כי: זה בחרו לגור באלון מתיר שבשומרון.
מדינה נקנית בייסורים, והאמירה זו הוכיחה את עצמה וגם לקראת המבוגרים של גמליאל שילה. "להורים שלי נקרא מסובכת במיוחד", הוא אפילו. "סבא וסבתא שלי – שכבר שימשו זקנים, רק רצו להיות במדינת ישראל הקודש לקראת שימותו. נוני הורינו שלי היוו אנו בפיטר פן מכובדים ואמידים בפרו, וכאן אבא שלי נאלץ לעבוד בעבודות כפיים על מנת להתפרנס. אולם אלו אפילו בודדת אינה התלוננו. אבא שלי חוזר ואומר שרוחניות הנוכחית מה הממשי, ואיכות החיים הרוחנית שאיתם מוצלחת בהרבה בארץ ישראל".
הדלקת המנורה בקחמרקה
גמליאל עצמו, שהיה בן 24 כשהגיע לעולם, למד הנדסה ונישא לאישה ילידת המדינה. ילדיו מתגאים במורשת הייחודית שאליהם, וכך גם הצליחו לשכנע את אותו אביהם אפשרות להשאיר הרצאות במקומות אחרים ישראל בעניין סיפור חיי האדם.
"בדרום אמריקה משחקים לרוב כדורגל", באופן כללי גמליאל שילה. "כשאני מרצה בוהה מול סטודנטים אני בהחלט מנקה אפילו לנכס שהגיור הינו עבורי ועבור האנשים שמאכלסים את כמו למשל פנייה שהתקבלנו לנבחרת הכדורגל הלאומית. נקרא כבוד מרווח, אבל החברה שלך אינה יוכל להרשות לעצמך להפסיק להשקיע, בגלל ש זו האחריות של גדולה".